ורדה שושן-ברמץ

ורדה שושן-ברמץ
	אין תמונה חופשית
לידה	17 בדצמבר 1949 (בת 74); מרוקו
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום לימודים	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; האוניברסיטה העברית בירושלים; מכון ויצמן למדע ;
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1 באוקטובר 1995); אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ;
פרסים והוקרה	אות בן-גוריון (2020); פרס מייסדי טבע (2015) ;

ורדה שושן-ברמץ (נולדה ב-17 בדצמבר 1949) היא פרופסורית, ביוכימאית, וחוקרת סרטן. כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2000–2004), לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בין השנים 2006–2015.^[1]^[2]

ביוגרפיה

שושן-ברמץ נולדה בשנת 1951 במרוקו. בשנת 1954 עלו בני משפחתה למדינת ישראל בעקבות חשש שאחיה ייעצר בעקבות פעילות ציונית. התיישבו במושב רנן בנגב, ולאחר שנתיים עברו לבאר שבע. בשנות ה-60 של המאה ה-20 עברה המשפחה לאופקים.

סיימה את בית הספר התיכון "אשל הנשיא" בגיל 16.^[3]

סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת הנגב.^[4] את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית בירושלים.

שושן-ברמץ סיימה דוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע בנחיית הפרופסורים נון שביט ומרדכי אברון.

פוסט-דוקטורט עשתה בגרמניה, ארצות הברית וקנדה.

בשנת 1982 הצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שתהפוך למחלקה למדעי החיים.

בתחילת דרכה כמדענית מחקריה של שושן-ברמץ התמקדו במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על ידי גירוי עצבי ובהמשך התמקדה במיטוכונדריה.

בין השנים 2000–2004 כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון.

שושן-ברמץ מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה ע"ש היימן קרייטמן, לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בו שמשה בין השנים 2004–2006 כמשנה למנהל המכון.

בין השנים 2006–2015 ניהלה את המכון הלאומי לביוטכנולוגיה.^[5]

נכון לשנת 2019 מנהלת את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.^[6]

לשושן-ברמץ שתי בנות רופאות.

פרסים ומענקי מחקר

בשנת 1981 זכתה במענק מחקר ע"ש פרופ' ארנסט דוד ברגמן מטעם הקרן הדו-לאומית למדע, למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית.

בשנת 1986 בשנת שבתון בטורונטו זכתה בשני מענקים למדענים אורחים מטעם קרן חקר הלב הקנדית ומטעם המועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה.

באותה שנה זכתה בפרס "הסטרין"^[7] של "האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית" המוענק למדען מתחת לגיל 37 על תרומה חשובה למחקר הביוכימי.

שושן-ברמץ זכתה במענק מחקר ע"ש חיים סלומון ממייסדי מפעל התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת הפרמצבטיקה "טבע".

בשנת 2006 קיבלה שושן-ברמץ את "פרס באר שבע למצוינות בתחום הממדע והמחקר" כהוקרה על תרומתה הייחודית להעלאת קרנה ולחיזוק מעמדה של באר שבע.

היא כלת פרס מייסדי טבע לשנת 2015–2016.

שושן-ברמץ מבין 50 הנשים המשפיעות על כתב העת פורבס בשנת 2017^[8]

שושן-ברמץ נמנית עם מקבלי אות בן-גוריון לשנת 2020 מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.^[9]

ממחקריה

שושן-ברמץ פרסמה 160 מאמרים מדעיים בכתבי-עת מקצועיים.

שושן-ברמץ שפכה אור על תפקידו של החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ועל שליטתו על חיי התא, ובכך פרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, ביניהן סרטן, סוכרת, מחלות נוירודגנרטיביות ומחלות אוטואימוניות.^[10]

קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) מפתחים מולקולה חדשה לטיפול בסרטן, שמצליחה לא רק לעכב צמיחה של תאים סרטניים, אלא גם לתכנת אותם מחדש להחזירם למצב של תאים דמוי-תקינים. הטיפול החדש מבוסס על מניעת ההתבטאותו של VDAC1 (אנ'), חלבון שמתבטא ברמות גבוהות בגידולים סרטניים מסוגים שונים.^[11]

שושן-ברמץ פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו^[12]^[13]

שושן-ברמץ מובילה מחקרים נוספים במכון הלאומי לביוטכנולוגיה הקשורים לתפקוד המיטוכונדריה וכשלים בתפקודה במחלות כשל חיסוני ומחלות ניווניות של המוח.^[14]

קישורים חיצוניים

ורדה שושן-ברמץ, באתר ResearchGate
ורדה שושן-ברמץ, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ המוחות ליידי גלובס, בילי בסרגליק, 14 בספטמבר 2016, עמודים 36–42 / ראו: פרופ' ורדה שושן-ברמץ: פריצת הדרך: פיתחה מולקולה להעלמת גידולים סרטניים, עמוד 36
^ פרויקט חייה ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 101, מאי 2016, עמודים 13-12
^ מפנימיית אשל הנשיא - פרס נובל, פרופ' ורדה שושן־ברמץ בוגרת פנימיית אשל הנשיא התארחה אצלנו לשיח על מדע פורץ דרך כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019
^ בשנת 1974 במחזור השני, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
^ מינויים חדשים בבן-גוריון ליאור ליוואק, 23 באוקטובר 2006
^ אופקים חדשים במחקר מדענית משלנו - ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 123, דצמבר 2019, עמודים 9-8
^ כדי להוקיר את זכרו של הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית מעניקה מדי 1–3 שנים פרס על שמו
^ נשים המשפיעות 2017 פורבס
^ 'אות בן-גוריון' למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, עוד יקבלו את האות: ראש עיריית דימונה, מדענית שפרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, מנכ"לית עמותת 'אנוש', פילנתרופית ומדען ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020
^ טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני הידען, ורדה שושן-ברמץ
^ טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני אוניברסיטת בן-גוריון, 14 במאי 2018
^ פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו באר שבע נט, נועה גבאי, 28 בדצמבר 2019
^ אילנה קוריאל, פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת – פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ד"ר ג'אי צ'ונג מארה"ב, הובילו מחקר שפענח מנגנון התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו זאבת, שמשותף גם למחלות כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס. בעקבות הממצאים מנסים כעת החוקרים לפתח תרופה למחלה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019
^ גלי וינרב, ‏תשובה דרומית לעמק המוות: המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בב"ש, באתר גלובס, 10 במאי 2019

[1] המוחות ליידי גלובס, בילי בסרגליק, 14 בספטמבר 2016, עמודים 36–42 / ראו: פרופ' ורדה שושן-ברמץ: פריצת הדרך: פיתחה מולקולה להעלמת גידולים סרטניים, עמוד 36

[2] פרויקט חייה ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 101, מאי 2016, עמודים 13-12

[3] מפנימיית אשל הנשיא - פרס נובל, פרופ' ורדה שושן־ברמץ בוגרת פנימיית אשל הנשיא התארחה אצלנו לשיח על מדע פורץ דרך כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019

[4] בשנת 1974 במחזור השני, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב

[5] מינויים חדשים בבן-גוריון ליאור ליוואק, 23 באוקטובר 2006

[6] אופקים חדשים במחקר מדענית משלנו - ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 123, דצמבר 2019, עמודים 9-8

[7] כדי להוקיר את זכרו של הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית מעניקה מדי 1–3 שנים פרס על שמו

[8] נשים המשפיעות 2017 פורבס

[9] 'אות בן-גוריון' למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, עוד יקבלו את האות: ראש עיריית דימונה, מדענית שפרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, מנכ"לית עמותת 'אנוש', פילנתרופית ומדען ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020

[10] טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני הידען, ורדה שושן-ברמץ

[11] טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני אוניברסיטת בן-גוריון, 14 במאי 2018

[12] פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו באר שבע נט, נועה גבאי, 28 בדצמבר 2019

[13] אילנה קוריאל, פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת – פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ד"ר ג'אי צ'ונג מארה"ב, הובילו מחקר שפענח מנגנון התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו זאבת, שמשותף גם למחלות כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס. בעקבות הממצאים מנסים כעת החוקרים לפתח תרופה למחלה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019

[14] גלי וינרב, ‏תשובה דרומית לעמק המוות: המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בב"ש, באתר גלובס, 10 במאי 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]